ממחקר הפילוגנטיקה האנושית ניתן לזהות שינויים ברגולציה הנויירונלית שהתרחשו כאשר בעלי החוליות התפתחו מתוך הדגים חסרי הלסתות לבני אדם ויונקים אחרים.תוצאותיה של ההתפתחות הפילוגנטית הינן כי לבני אדם ישנה שליטה מוגברת בלב דרך מערכת ווגלית עטופת מיילין. התפתחות עצב וואגוס מכוסה מיילין לוותה בשליטה נויירונלית בפנים בגרון ובלוע. מערכת אינטגרטיבית זו של פנים- לוע- לב מאפשרת להבעות פנים וקולות הקשורים לתקשורת חברתית להשפיע על מצב פיזיולוגי. מערכת הפנים- לב יכולה לסמן לאחרים על ביטחון או סכנה ע"י הבעות פנים או קולות תוך קידום יכולת תנועתיות על ידי הגברת קצב הלב.הסרת האינהיביציה מהלב תומכת פיזיולוגית בתהליכים ביהביורלים של תנועה. מנגנון זה עוזר לנו להבין איך חיוך חם משקף מצב רגוע ובמקביל מייצר רוגע ותחושת ביטחון אצל המתבונן. בניגוד לכך, הבעה כועסת מייצרת מצב הגנתי אצל המתבונן. קול, בנוסף להבעת פנים, יכול לשקף ולייצר מצבים פיזיולוגים. באופן דומה לקשר בין חיוך ורוגע שתואר, התבנית המלודית של הקול, כאשר אינו רועש או צווחני מספקת סימן למתבונן ומייצרת תחושת ביטחון יחסית.
בפועל, מערכת העצבים שלנו, באופן רציף ומתמשך, מעריכה סיכונים בסביבה ע"י תהליכים לא מודעים של תפיסה עצבית. מאפיינים ספציפיים של הסביבה מפעילים מצבים פיזיולוגים הקשורים לתחושת ביטחון, סכנה או סכנת מוות. מערכת העצבים האנושית התפתחה באופן יעיל לעבור בין מצבים של ביטחון וסכנה. אנחנו מסתגלים ונרגעים בקלות אחרי מצבי fight or flight. אנחנו משתמשים באינטראקציות חברתיות בהן הבעות פנים מכוונות ומתאימות, אינטונציות שונות של קול, כדי להרגיע ולהירגע.
הסרט הבא מציג כמה עקרונות של יישומי הגישה להפרעות פסיכולוגיות בכלל ולהפרעה הפוסט טראומטית בפרט