אנשים העוברים טיפול פסיכופיזיולוגי או טיפול הנעזר בביופידבק מחפשים דרכים לשיפור הוויסות העצמי שלהם. קיימות שיטות רגיעה שונות המבוססות בעיקר על עבודה עם הגוף (הרפיית שרירים, נשימות וכו')
אחת השיטות אותה אנו מציעים בקליניקה היא מיינדפולנס או קשיבות. הנה כמה מיתרונות השיטה הזו כפי שמתוארים על ידי טארה בנט גולמן בספרה אלכימיה רגשית (בהוצאת מטר)
תרגול הקשב מציע מגוון כלים להשגת מרחב הבהירות וכל כלי מבטא איכות אחת מאיכויותיו הרבות של הקשב.(כל האיכויות מקרבות אותנו אל האמת שברגע ההווה: ראיית הדברים כפי שהם באמת ולא כפי שנדמה לנו) ;
1-בהירות רחבה; מודעות קשובה עומדת בניגוד ברור לתשומת הלב החצויה השולטת לעיתים קרובות בתודעתנו.גודש של הסחות ובלבול הוא שמרכיב את עיקר הפעילות המנטלית שלנו במצבי ערות.הקשב הוא תרופת הנגד לבלבול הפנימי.בעוד שתשומת הלב הרגילה נעה אנה ואנה מנושא אחד למשנהו, הקשב הוא תשומת לב מתמשכת המכוונת במלואה לרגע ההווה, הוא עמיד בפני הסחות מסוגים שונים.אם היסח הדעת מוליד סערות רגשיות ,הרי היכולת לייצב את המבט ולהתמיד בו היא אחת מאיכויות המודעות החיוניות לעבודה על הרגשות. שתי איכויות חיוניות לקשב- תשומת לב קבועה ומאוזנת ועקשנות.זה מאפשר לנו לחוש בדקויות שנבצר מאיתנו לחוות באמצעות המודעות הרגילה.מיקוד מתמשך ברגש במשך כל שלבי השתנותו מאפשר לחקור אותו ולהגיע לתובנות רבות באשר לגורמיו ומאפייניו.
2-ראיה חדשה; הקשב אינו כבול למשקל העבר שלנו/לציפיות/להרגלים.מסיבה זו הוא מאפשר לנו להתבונן על פעולותינו כבפעם הראשונה. "תודעה ראשונית" =ראיית הישן והמוכר כחדש ומפתיע.
3-רוגע ושלווה; הקשב מושתת על מיקוד מנטלי המחייב להרפות ממחשבות מטרידות במקום להיסחף עימן ולהזין את תחושת המצוקה הנלווית להן.
4-שינוי מצב הפעולה של המוח; יש יחס ישיר בין התחזקות של התאים המרסנים במוחנו לבין דרגת הקשב שבה אנו מתבוננים בתגובות ובדחפים הרגשיים שלנו וההתייחסות התבונתית לרגשותינו.ככל שנרבה לעשות כן יהפכו מעגלים אלה לחזקים יותר .עובדה זו מסבירה איך תרגול הקשב גורם לשיפור היכולת המוחית לשלוט ברגשות שליליים.
5-שלוות נפש ואומץ לב; מפתחת את יכולותינו להרפות את אחיזתנו בדברים.כשאנו שלווים,נוכל לקבל את הדברים כפי שהם גם אם היינו רוצים שפני הדברים ייראו אחרת.
6-קבלה סבלנות ובטחון; אם נהיה קשובים לשיפוט העצמי שלנו נוכל להתייחס אליו מתוך פרספקטיבה יותר נכונה.הקשב אינו שופט או מאשים אותנו בשל רגשות.הוא מאפשר לראות את סילוף המציאות ביתר בהירות, כעוד רגש טורדני ולא כקולה של האמת.
7-מודעות מתמשכת; בכל פעם שנוכל להבחין ברגע הכוונה הקודם לפעולותינו, אנו נגיע לתובנות חדשות לגבי שרשרת הסיבות והתוצאות שעליה מתבססים ההרגלים הנפשיים באשר הם.
8-התמקדות בהווה ;אחת ממטרות הקשב להשאירנו מכוונים לרגע ההווה.הקשב אינו המחשבה על החוויה אותה אנו חווים,אלא תשומת לב ישירה לחוויה עצמה. הוא ההבדל בין להיות נוכח לבין להיות מוסח.
9-גמישות; כאשר אנו פועלים על פי שגרה קבועה של מחשבות ורגשות,הסבירות לשינוי נמוכה. הקשב מאפשר לראות דברים מחדש, בכך פותח בפנינו אפשרויות חדשות ליצור הזדמנות לשינוי
10-חידוד התחושה; הקשב מביא לדיוק המודעות.עוזר להבחין במחשבות המפעילות תגובה מסוימת, ברגשות ובתגובות הנלוות להם. עוזר להתחקות אחר ההרגלים שמעוררים בנו סערות רגש.
11-אופטימיות וקלילות; כשאנו קשובים וחופשיים מתפיסות מוקדמות מיד אנו חשים נטולי דאגות. מצב רוח חיובי ואופטימי יתפוס את מקומו של מצב הרוח השלילי.
12-מודעות חקרנית; כאשר נכניס מחשבותינו ורגשותינו לתחום השיפוט של המודעות המתבוננת נוכל לראות את הדברים כפי שהם באמת ולא כפי שאנו חושבים שהם נראים.בחקירה קשובה אנו פשוט מתבוננים בתגובותינו בלי להזדהות עימן כלל.(הפרדה בין החוויה הגולמית כפי שהיא לבין הכיסוי הנפשי שאנו מחברים אליה,תיצור מרחב שיאפשר לנו לבחון אם אנו מטפחים הנחות או תפיסות מעוותות)
כדי ללמוד עוד קצת על מיינדפולנס כדאי להקשיב ל Jon Kabat-Zinn שבעצם תרגם את עקרונות המדיטאציה להקשרים טיפולים