יתר לחץ דם – טיפול התנהגותי בכלל וביופידבק בפרט
הטיפול ביתר לחץ דם בביופידבק הוא אחד הנושאים הנחקרים והמבוססים ביותר החל מראשית העיסוק בתחום זה. מקובל לבטא את לחץ הדם במדידה כפולה של לחץ סיסטולי ודיאסטולי, ביחידות של מילימטר כספית. לחץ דם סיסטולי מתייחס ללחץ המרבי שהדם מפעיל על דופנות העורקים בעקבות כיווץ שריר הלב, המזרים את הדם לגוף. לחץ דם דיאסטולי מתייחס לרמה המזערית של הלחץ המופעל על העורקים כאשר שריר הלב מתרפה, בין פעימה לפעימה.
המנגנון האחראי לוויסות לחץ הדם בגוף מורכב מפעילות עצבית, מתפקוד הכליה ומפעילות הורמונלית. המנגנון העצבי אחראי לשינויים מהירים בלחץ הדם, ואילו לכליות ולבלוטות ההפרשה יש השפעה ממושכת יותר על לחץ הדם.
יתר לחץ דם נוצר כאשר יש היצרות של כלי הדם, הגוררת עלייה בלחץ המופעל על דופנותיהם. מצב כזה עלול להתרחש עקב גורמים פיזיולוגיים או גנטיים (כגון, השפעת הגיל או מחלות מסוימות), התנהגותיים (למשל, הרגלי אכילה לא בריאים) ופסיכולוגיים (מצבי לחץ).
המושג לחץ דם ראשוני או עצמוני מתייחס ללחץ דם גבוה וממושך ללא סיבה פיזיולוגית ברורה (כגון מחלת כליה). רוב הסובלים מלחץ דם גבוה מסווגים באבחנה זו.
הרפואה ההתנהגותית מדגישה שילוב של שיטות פסיכופיזיולוגיות, הכוללות ביופידבק והרפיה, עם שינויים חיוניים בהרגלי חיים (כגון תזונה נכונה) לטיפול יעיל ביתר לחץ דם עצמוני. במקרים רבים, בעיקר כאשר דרגת החומרה של ההפרעה גבוהה, יש להיעזר גם במרכיבים תרופתיים.
הטיפול בביופידבק אינו מספק פתרון מוחלט לבעיה, וקרוב לוודאי שרבים מן האנשים הסובלים מלחץ דם גבוה יזדקקו לטיפול תרופתי. עם זאת ברור כי חלק גדול מתופעת יתר לחץ הדם העצמוני מושפע מלחץ ומאורח חיים לא נכון, ולכן הטיפול בביופידבק עשוי לעזור לאוכלוסייה רחבה; הוא יכול להקל את ההפרעה ואף להפחית את השימוש בתרופות.
אפשר לחלק את הטיפול הפסיכופיזיולוגי לכמה מרכיבים. ראשית, יש למסור למטופל מידע על מהות הבעיה שממנה סובל, על גורמיה וכיצד הטיפול מסייע בפתרונה. לשלב זה יש חשיבות רבה, משום שהנבדק הופך מקורבן סביל של ההפרעה לאדם השותף להבנתה ולפתרונה. עיקר הטיפול ממוקד בתרגול ביופידבק. כמה מדדים משמשים למטרה זו, וביניהם מדידת לחץ דם ישירה, מדדי מתח שרירים, טמפרטורה היקפית ופעילות חשמלית של העור.
במחקרים שנערכו בתחילת שנות ה70- למדו נבדקים למדוד לחץ דם בשיטה ידנית (בעזרת חפת מתנפח והאזנה לסטטוסקופ) והתבקשו להשפיע על הורדת ערכי לחץ הדם. למרות הסרבול במדידה הצליחו רוב הנבדקים להוריד את רמות לחץ הדם באופן ניכר.
מחקרים מאוחרים יותר מצאו כי הגישה העקיפה, המשתמשת במדדים המתעדים ביטויים פריפריים של פעילות מערכת העצבים האוטונומית, עדיפה על פני מדידה ישירה של לחץ הדם. עשרות עבודות בחנו את יעילות השימוש בביופידבק היקפי, המבוסס על מדדי מוליכות חשמלית של העור, על מתח השרירים ועל טמפרטורת העור.
משוב מתח השרירים נועד לספק מידע על מתח שרירי השלד. הרפיית השרירים תוביל לירידת הדחיסה שהם מפעילים כנגד דופנותיהם החיצוניים של כלי הדם, וכך תפחית את לחץ הדם הזורם בהם. מכאן ששילוב שיטות הרפיה שונות (ראה פרק 3) חיוני ותורם לטיפול בבעיה. משוב של טמפרטורת העור מלמד עד כמה שיטות ההרפיה השונות מרחיבות את נימי הדם ההיקפיים, וכך מביאות לעליית טמפרטורת העור. אם כן, זה מדד עקיף למצב ההרפיה, המסייע לטיפול ביתר לחץ דם.
טיפול בביופידבק עשוי להיות יעיל במקרים של "תסמונת החלוק הלבן". מדובר בתופעה שבה אדם שלחץ הדם שלו תקין בדרך-כלל מגיב בעלייה גבוהה מאוד בלחץ הדם לפני בדיקה רפואית ובמהלכה. המצב הופך בעייתי ופרדוקסלי כאשר בדיקת לחץ הדם גורמת ליתר לחץ דם. המערכת הרפואית מודעת לבעיה ופותרת אותה באמצעים שונים, כגון מדידת לחץ רצופה במכשיר קטן הנישא על הגוף. אך פתרון זה הוא נקודתי בלבד, ואמנם עוקף את קשיי המדידה, אך אינו מתמודד עם הבעיה של עליות חדות בלחץ הדם עקב מתח נפשי. אימון הביופידבק מהווה כאן פתרון מעניין, משום שהוא משלב אימון ותהליך מדידה שמאפשרים חשיפה למצב היוצר את הבעיה.
לסיכום, ביופידבק הוא דרך יעילה ללמד אדם לשנות את רמת המתח שבה הוא נתון, וכך להשפיע גם על לחץ הדם שלו. עם זאת חשוב להדגיש כי כנראה מדובר בהשפעה כוללנית ולא בהשפעה מסוימת על איבר מטרה ממוקד.