עת לשתוק (כלומר להתנסות/לתרגל) ועת לדבר (כלומר לשוחח על הנפש דרך המראה הפסיכופיזיולוגית).

הקהל הרחב וגם רבים ממטפלי הביופידבק מתקשים לעיתים למצוא את שביל הזהב בין החלק התרגולי/התנסותי בביופידבק לבין החלק בו מתקיים דיאלוג טיפולי בין המטופל למטפל.

כזכור ביופידבק משלב בתוכו מספר מודלים, ולמעשה מספר תהליכים המסבירים את השפעתו הטיפולית. המודל ההתנייתי העומד בבסיס השיטה מדגיש את החשיבות המרכזית של התרגול המתמשך. כך שלכאורה לא נדרש חלק שיחתי טיפולי.

אולם, תפיסתנו מדגישה את חשיבות המשולש הטיפולי בו קיימת נוכחות של מטפל מטופל ומכשור הביופידבק. אנו רואים את תפקיד המטפל לסייע למטופל להכיר את עצמו טוב יותר דרך המראה הפסיכופיזיולוגית (מכשיר הביופידבק), וכן לסייע למטופל ללמוד לווסת את עצמו טוב יותר.

מכאן שנדרש בכל שעה טיפולית גם תקופות של תרגול וגם תקופות של שיחה: אך כיצד למצוא את שיווי המשקל בינהם? הנה למשל מספר שאלות:

  • מה עושים שמטופל שותק
  • מה עושים שמטופל אינו מביא חומר
  • מה עושים שמטופל מחכה ,שהרופא יתקן אותו
  • מה עושים שמטופל מדבר ללא הפסק
  • מה עושים שיש ריבוי תכנים לעבוד עליהם

לצורך התמודדות עם שאלות אלו פתחנו מודל טיפולי המציע שבע פאזות בתוך שעה טיפולית. פאזות אלו מייצגות תקופות בהן מתרגלים ותקופות בהן משוחחים על התהליך. בהמשך נתאר כל אחת מפאזות אלו בנפרד.

פסיכולוגים רבים רואים את השעה הטיפולית כיחידה אחת המחולקת אולי רק לרגעי הפתיחה והסיום . מטפלי CBT (ראה למשל ג'ודי בק) מציעים לעיתים כמה שלבים בתוך שעה טיפולית . המודל המוצע כאן הנהו הרחבה של רעיון זה.

להלן הפאזות (שלבים) המוצעות, סוג ההתערבות (התנסותי או שיחתי) והזמן שעשוי להיות מוקדש לכל פאזה

 

 המודל הטיפולי: כיצד נראית שעה טיפולית

By | 2017-06-01T19:03:02+00:00 דצמבר 25th, 2010|Sensor Enhanced Psychotherapy, יחסים טיפוליים, למטפלים, פרקטיקה|סגור לתגובות על עת לשתוק (כלומר להתנסות/לתרגל) ועת לדבר (כלומר לשוחח על הנפש דרך המראה הפסיכופיזיולוגית).

About the Author: