חלק גדול של רגשותינו והתנהגויותינו יש לו מרכיב ביולוגי. יש אנשים עם נטייה מולדת ליותר רגזנות אחרים יראו טמפרמנט מולד להתנהגות מוחצנת או מופנמת. מסתבר גם שיש נטיה מולדת לדכאוניות או ליכולת לשמוח.
ביכולתינו להשפיע על נטייה מולדת זו: לפעמים על ידי עצם המודעות אליה וקבלתה כחלק מאיתנו, ולפעמים על ידי מאמץ מכוון לשנות את הנטייה הביולוגית הזו – אם על ידי השפעה חיצונית (החל בכדורים המשך במזונות מסויימים) או התנהגותית כמו פעילות גופנית. ללא ספק אחת השיטות הישירות יותר להשפיע על מערכת העצבים שלנו היא השמוש בביופידבק
מקור נוסף לחזרתיות העיקשת של הנפש היא ההתניה, או ההרגל הנרכש. רובה של ההתנהגות האנושית הנה נרכשת באמצעות כללים פשוטים של התניה אופרנטית והתנייה קלאסית. מערכת העצבים שלנו בנויה מסינפסות המסוגלות לתקשר האחת עם השנייה. כל גרוי (חיצוני או פנימי) גורם לשרור מעבירים נוירו כימים הגורמים לקשר בין הסינפסות. קשר זה מתחזק על ידי חזרתיות. התנהוגותינו, מחשבותינו והרגשותינו הם במידה רבה התוצר של החיבור החוזר ונשנה בין סינפטות דבר היוצר התניות והרגלים. כדי להשפיע על הרגלים אלו נדרש שימוש במנגנון זהה: חזרתיות חזרתיות וחזרתיות. או במילים אחרות: תרגול תרגול ותרגול. לכן שיטת הטיפול המוצעת כאן לא תסתפק באינטרפרטציה או בתובנה וגם לא בחוויה רגשית חד פעמית (כמו בסוגי טיפול פסיכולוגי אחר) אלא תתבסס על התנסות אינטנסיביות יומית ש"תשבור" קשרים סינפטים שהושרשו (למשל פחד נרכש כמו חרדת נהיגה יוכחד על ידי תרגול יומי של נסיעה) או תיצור קשרים סינפטים חדשים כמו היכולת ללמוד פעילות ספורטיבית מסויימת וכיו"ב.
לא רק התנהגויות נקבעות ומקובעות על ידי הרגלים. גם דפוסי חשיבה ורגש רבים הם תוצר של סכמות הנרכשות בגיל צעיר ומתקבעות כסוג של "הרגל רגשי". אחת משיטות הטיפול החדשות יותר בתחום הפסיכותרפיה – טיפול מבוסס סכמה– מדגישה את שינוי האישיות (או טיפול בהפרעות האישיות) על ידי הכחדת הרגלים רגשים שנוצרו במהלך החיים. גם כאן ברור כי שנוי זה של סכמות חייב להתבצע בשיטות קוגניטיביות התנהגותיות החוזרות על עצמן עד שהסכמה הלא מותאמת נחלשת וכבר אינה יכולה להשפיע על התנהגותנו.
מכל האמור לעיל ברור הוא כי אחד מהקשיים המרכזים של כל שיטות ההתערבות הפסיכולוגיות הקיימות היא העובדה כי הטיפול מבוסס על פגישה שבועית בת חמישים דקות המנסה לשנות נטיות ביולוגיות, התניות התנהגותיות והרגלים רגשים שנוצרו על ידי תהליכים רפיטטיבים אינטנסיבים במהלך שנים. הסיכוי להביא לשינוי חייב להתבסס על תרגול אינטנסיבי שהמטופל עושה בעצמו מספר פעמים ביום, כל יום – ולא רק על ידי תובנות המושגות בטיפול פסיכולוגי הנערך פעם או פעמיים בשבוע.
נכון אומנם כי שיטות טיפול חדשות יותר מדגישות את החשיבות של תרגולים מחוץ לשעה הטיפולית, – אך הנסיון הקליני והמחקרי מלמד כי מטפלים לעיתים קרובות אינם מבצעים את התרגול הביתי הנדרש.
יש לחפש עם כן דרכי עזר שיאפשרו לאדם בבית לתרגל באופן שיגרום למוטיבציה, לעניין והנאה.
היכולות הטכנולוגיות של השנים האחרונות מאפשרות לנו ליצור מעין מאמנים אישים ביתיים היכולים לאפשר תרגול ביתי של טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות תוך כדי מתן משוב מידי על השפעת התרגול על נפשינו. מאמנים מבוססי טכנולוגיה אלו יוכלו א) לשקף לאדם את מצבו הנפשי בכל רגע נתון, ב) ללמד או טכניקות שונות לשנוי מצבו ג)לתת לו משוב מדוייק ועקבי על יכולתו לבצע את התרגול הנדרש ד) להעזר בזמן אמת במטפל אנושי שיכול לצפות מרחוק במצבו הנפשי ובתרגול המתבצע ה) לקבל סיכום מסודר של התרגולים שבוצעו והצלחתם להשפיע על מצבו של המתורגל.
השיטה המוצעת תבצע כל זאת באמצעות מחשב, תוכנות קוגניטיביות התנהגותיות וסנסור מיוחד הרגיש למצבו הפסיכופיזיולוגי של האדם. התרגול שיבוצע באמצעים אלו יוצג בזמן אמת באינטרנט באתר שיוכל לתת לאדם ולמטפל שלו משוב על התקדמותו.
מהם המרכיבים של שיטה זו:
א) סנסור (חיישן) ביופידבק הבודק את רמת הסטרס הנפשי על ידי מדידת של פעילות מערכת העצבים המרכזית. הידע המדעי בתחום הפסיכופיזיולוגיה והביופידבק מאפשר היום ליצור חיישנים הרגשים מאוד לכל שינוי קל במצב המתח של הנבדק. סנסור כזה ינתנן למטופל לביתו ויאפשר לו: 1) מודעות למצב המתח שלו 2 ) משוב אודיוויזואלי המאפשר לקבל חיווי קולי וצלילי על יכולת ויסות הלחץ שלו, וללמוד דרכי רגיעה.
ב) תוכנות קוגניטיביות התנהגותיות. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי צבר ב30 שנה האחרונות מספר רב מאוד של מחקרים המעידים על יעילותו. הטיפול הוא מובנה, בד"כ קצר, ומוכוון. אני מעורב כבר מזה 15 בפיתוח שיטות שמטרתם למכן (להעביר למחשב) את ההתערבויות הללו. מחקרים אחרונים מצביעים על יעילות של CCBT – (computerized CBT
ג) השמוש באינטרנט: האינטרנט פותח זוית חדשה לתרגול הביופידבק מחד וללמידת ה CBT מאידך.
a. מבחינת הביופידבק יש כאן הזדמנות לשתף את המטפל בזמן אמת הן במצבי הלחץ והו בתרגולי הרגיעה. בעוד שבשמוש שהיה עד כה יכול היה המטפל לראות את הבצועים של המטופל בקליניקה אך לא במצבי אמת.
b. מבחינת למוד ה CBT – המטפל יכול לעקוב על התקדמות המטופל ועל התכנים שהוא מעלה.
ד) שימור הנתונים ברשת גם מאפשר מעקב והשוואה לנורמות של מספר רב של מטופלים
ה) שמוש קבוצתי – ידוע שלהתערבויות קבוצתיות יתרונות הקשורים להשפעת הזולת על המוטיבציה שלנו. השמוש באינטרנט עשוי לאפשר גם תרגול קבוצתי.