שאלות לגבירץ – על הפרעות חרדה ומדדים פיזיולוגים

איך נראה הפרעות חרדה במכשירי הביופידבק שלנו – שאלות שאני מכין לפרופ' גבירץ. השאלות מבוססות גם על חומרים ממאמרים של פרידמן ושל בורקובק

הנחה ראשונה – חרדה תהיה מלווה בשינויים במדדים של מערכת העצבים המרכזית:

Anxiety is often accompanied by somatic manifestations that suggest marked

changes in autonomic nervous system (ANS) activity, such as rapid heart rate

(HR), shortness of breath, and sweating. These symptoms have frequently been

viewed as signs of increased sympathetic (SNS) activation. This interpretation is in

accord with Cannon's ‘flight-or-fight' model of fear (Cannon, 1929) that is based

upon the assumption of global states of SNS activation.

הנחה שנייה: לא כל הפרעות החרדה יראו בצורה דומה – יתכן שהפרעת הפאניקה תהיה שונה למשל מ OCD או GAD

Among the various forms of anxiety, panic is singularly marked by the rapid

onset of intense somatic symptoms and subjective reports of terror (Barlow, 1988).

The most frequently reported symptom in these cases was

tachycardia. Similarities in symptomology suggest a substantial diagnostic overlap

between NCA and PD (Stampler, 1982).

The scope of biological models of panic has been exceedingly broad. However,

the salience of reports of tachycardia have implicated SNS disturbances since early

investigations of panic syndromes (e.g. Fraser and Wilson, 1918). More contemporary

research has been focused at the level of adrenergic neurotransmitter dysfunctions,

but has not yielded definitive results (e.g. Grunhaus et al., 1981). More global

characterizations have invoked the concept of an autonomic ‘imbalance' in the

direction of sympathetic dominance in pathological anxiety (e.g. Reich, 1982

(original work published in 1939)). Other broad ANS representations include slow

habituation (Lader, 1980), high tonic activation (Roth et al., 1986), and other

sundry ANS dysfunctions (for reviews of ANS models of panic, see Mitchell and

Shapiro, 1991; Friedman and Thayer, in press).

המודל הקלאסי שרובנו גדלנו עליו מזהה חרדה עם פעילות יתר. הרבה מאיתנו שעובדים עם המוליכות החשמלית של העור (EDA) מצפים שחרדה תתבטא ב קו המעיד על תגובתיות רבה. וגם כשאנו רואים לביליות (קו שמשתנה תכופות בתנועות גדולות של שינוי מבלי גרוי חיצוני – יש לנו נטיה להניח שזהו סימן לחרדה.

Classical models have linked anxiety with excess autonomic lability and reactivity (Eysenck, 1970; Costello, 1971). Insuch depictions, the ANS is seen as hyperreactive with chronic fluctuations from a

steady state. These representations are in need of reconsideration in view of the

present state of knowledge of the specificity of ANS regulation of cardiovascular

(CV) function, as is detailed below

It is often held that electrodermal (EDA) lability is a correlate of anxiety (e.g.

Cruz and Larsen, 1995). This notion is supported by oft-cited research that has

found greater spontaneous fluctuations in and diminished habituation of EDA in

anxiety states (for review, see Lader, 1980).

אלא  שמחקרים לא תמיד הצליחו לאשש השערה זו – ואפילו יש סימנים שלאביליות של המוליכות החשמלית של העור עשוייה להיות קשורה בקשר הפוך עם חרדה, ושהיא עשויה להיות קשורה ליכולת הסיטואציה טובה.

However, there have been some failures to replicate this relationship (for review, see Katkin, 1975), and

even a negative relationship between EDA lability and state anxiety has been reported

(Kelsey, 1991). In the latter study, EDA labiles also showed more rapid habituation

of cardiac reactivity to stress, which suggests adaptive environmental responsiveness.

Moreover, EDA lability has been found to be associated with superior

performance on perceptual vigilance tasks, efficient allocation of attentional resources,

and enhanced responsivity to changing environmental demands (Surwillo

and Quilter, 1965; Katkin, 1975; Sostek, 1978; Schell et al., 1988). These qualities

are not typically associated with anxiety, which on the contrary, has been linked

with attentional deficits (Mathews, 1990) and poor adaptive responsiveness to the

environment (Neary and Zuckerman, 1976).

ההבנה שדווקא פעילות מופחתת של  הEDA קשורה בחרדה נמצאה גם בהפרעת פאניקה וגם בהפרעת חרדה מוכללת. ממצאים אלו יכולים להיות מפורשים כהקטנה בגמישות של המערכת האוטונומית בהפרעות חרדה

Indeed, a diminished range of EDA responding has been found in both panic

and generalized anxiety disorders (Hoehn-Saric et al., 1989, 1991), and were

interpreted as evidence of reduced autonomic flexibility in both groups. This

narrowed range is consistent with reports of decreased EDA orienting responses

in high state anxious individuals (Neary and Zuckerman, 1976), and lower EDA

stress reactivity in clinically anxious women (Goldstein, 1965). In sum, the notion

of excess autonomic lability in anxiety appears to be generally belied by EDA as

well as CV data.

אנו יודעים כי גם במערכת הקרדיווסקולרית ניתן למצוא  תמונה דומה. יש הקטנה ב HRV ובטון הוואגאלי (פאראסימפטטי)  בהפרעת חרדה מוכללת ובאנשים הנמצאים בדאגה.

גם במדד ה EMG  נצפתה תופעה דומה: אנשים בעלי נטייה לחרדה מוכללת הראו מתח שרירים מוגבר בהשוואה לאנשים לא חרדים.

It may be that diminished variability in peripheral physiological responding is

common to various types of clinical anxiety. Reduced HR variability and vagal

tone have been reported in generalized anxiety disorder and worry (Lyonfields et

al., 1995; Thayer et al., 1996a). In addition to a restricted range of EDA, a

reduced range in HR and electromyographic responding have been found in

GAD, and have been interpreted as reflecting a generalized psychophysiological

response rigidity to environmental stimuli (Hoehn-Saric et al., 1989; Hazlett et al.,

1994).

Collectively, these findings led to the present hypothesis that the tachycardia of

panic may be related to poor autonomic HR control as reflected in diminished

HR variability, HF power, and spectral reserve, in contrast to portrayals of

excess autonomic lability in anxiety.

מדדי נשימה שונים נמצאו כקשורים להפרעות חרדה – דבר זה יחכה לסקירתו של גבירץ

By | 2016-08-18T14:17:02+00:00 דצמבר 27th, 2009|הכשרות לאנשי מקצוע, העשרה למטפלים, חרדה, למטפלים, מדדים ומכשירים|סגור לתגובות על שאלות לגבירץ – על הפרעות חרדה ומדדים פיזיולוגים

About the Author: