פוסט טראומה – מנגנונים מוחים ונוירופידבק.

בעיתון "הארץ" מ ה28 ליוני 2012 מופיע כתבה מעניינת על האפשרות של שמוש בנוירופידבק לטיפול ואולי מניעה של פוסט טראומה

הכתבה מתחילה בנתון מדהים "לפי נתונים של הצבא האמריקאי, אחד מכל ארבעה חיילים שמשרתים באזורי לחימה שב הביתה עם הפרעה פוסט טראומטית" וממשיכה עם דיווח על תוצאות מחקר קודם של פרופ' תלמה הנדלר שהראה כי

"בבדיקה ב-MRI נבדקו תפקודי הפעילות המוחית של 50 פרמדיקים מצה"ל שחוו לחץ נפשי בשירות הצבאי.נמצאו אזורים ספציפיים בעומק המוח שיכולים לרמוז על פגיעות של חיילים ואזורים אחרים המשתנים בתגובה לאירוע טראומטי, במיוחד האמיגדלה והאונה הפרה-פרונטאלית."

על נושא זה כתבנו גם באתר פסיכולוגיה עברית בכתבה הנקראת להתכנס : על כנס בארה"ב, על פוסט טראומה, וכמה מילים על יובל נריה, טיפול בחשיפה, ועל לימוד מהטבע

יובל נריה, פרופ' לפסיכולוגיה במכון הפסיכיאטרי של קולומביה, אשר התמחה במחקר אודות התגובה הפוסט טראומטית בכלל והטיפול בה בפרט. הזמנתי את יובל לתת את ההרצאה המרכזית בכנס זה.

 

יובל, ישראלי במקור, מכיר היטב את החוויה הטראומטית לסוגיה, כמו גם את סוגיית השבי, אותה חקר במסגרת הדוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה. כיום יובל עסוק בבחינת ההשערה כי ההפרעה הפוסט טראומטית קשורה לאי- יכולת מוחית לעבור הכחדה של פחד. במחקריו הנוכחיים, המצויים בשלב טרום פרסומי, הוא מוצא כי אכן יש קורלטים מוחיים לתגובה הפוסט-טראומטית, וכי אזורים נמוכים של המוח פעילים מאוד בבדיקת fMRI של התפקוד המוחי בקרב נבדקים פוסט-טראומטים.החלק המרתק במחקריו של יובל עוסק בטיפול ב- PTSD ומתמקד בשאלה האם פסיכותרפיה משפיעה על אותם חלקי מוח הקשורים בהפרעה הפוסט טראומטית.כאן משתמש יובל בפרוצדורה שהפכה גם למאוד פופולרית בישראל- טיפול בשיטת החשיפה הממושכת

באיכילוב  מנסים כעת לתת למטופל שליטה על אותם האזורים במוח כדי להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות תגובה טראומטית. הטיפול נעשה בשיטת נוירו פידבק, המאפשרת ללמד את הנבדקים בהדרגה לשנות פעילות מוחית באזורים פגיעים.

עשרות אזרחים בריאים משתתפים כעת בשלב השני של המחקר, שנערך בבית החולים איכילוב. בניסוי נדגמת פעילות המוח בו-זמנית במכשיר MRI תפקודי ובקסדת EEG המשמשת לרישום הפעילות החשמלית במוח. כשהנבדק מחובר לשני המכשירים, משמיעים לו צליל חזק ומבקשים ממנו "להחליש את הצליל בכוח המחשבה". כשהפעילות המוחית באזורים המיועדים במוח משתנה, החוקרים מחלישים את הצליל. לטענת החוקרים, לאורך זמן ועם אימון רב, יכול הנבדק לשנות בעצמו את הפעילות המוחית ובכך להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ. בהמשך מתוכננת בדיקת הכלי המפותח בקרב חיילים. הנדלר מסבירה כי "השיטה מאפשרת לסגור מעגל בין המוח לבין הנבדק עצמו וכך לאפשר למידה בכיוון מסוים ורצוי". היא מוסיפה כי האמצעי החדש מפותח במטרה לשמש מעין חיסון, שיוכל למנוע מראש או מיד לאחר אירוע התפתחות מצבי נפש פוסט טראומטיים. "במקרים שבהם אין זמן לטיפול מראש, מטרתנו לאפשר טיפול אינטנסיבי במסגרת שיקומית, מיד לאחר החשיפה לאירוע קשה".

טיפולי נוירופידבק בפוסט טראומה קיימים כבר מאמצע שנות התשעים- בעיקר בפרוטוקול הנקרא "אימון אלפא טטה" דומני שהפעם באיכילוב ובחיל הרפואה מפתחים גישה שונה ומעניינת:

"הטיפול החדשני מיועד לאנשים עם נטייה לפתח פוסט טראומה, שהם כ-20% מהאוכלוסייה, לפי מחקרים. "שאיפתנו שהאימון המוחי המוכוון לפעילות באזורים מסוימים יוכל לשפר את עמידותם", מסבירה הנדלר, "הכלי החדש מאפשר מודעות לפעילות המוחית באזורים שאותם זיהינו כמגבירי סיכון לטראומה". חיל הרפואה מתכנן אימון מוחי שיוכל לאפשר לחיילים להתכונן מראש למצבים טראומטיים כדי לאתר תגובות נכונות במצבים המתפתחים בשדה הקרב. המחקר יאפשר בעתיד להכין חיילים טוב יותר לשדה הקרב ולהתמודדות עם אירועים מלחיצים ככלל

בקליניקה שלנו  אנו אנו מנסים בצורה צנועה נוירופידבק לאונה הפרונטאלית באמצעות מכשור המלמד הפעלה יעילה יותר של אזור מוחי זה.

מדובר על חיישן המבוסס על מכשיר המודד את עוצמת זרימת הדם באזורים שונים של המוח. פיתוח המדד מבוסס על ממצאים המלמדים כי הפרעות נפשיות או נוירולוגיות שונות מתאפיינות במיעוט זרימת דם לאזורים שונים במוח.

 

מבחינה טכנית, מכשיר המדידה ממוקם בתוך רצועה פשוטה הנכרכת סביב הראש. מדובר במכשיר המודד אורכי גל שונים בתחום הקרינה האינפרא-אדומה המאפשר בדיקה של חילוף החומרים באזורים שונים בקליפת המוח. אופן פעולת המכשיר מבוסס על ניתוח האור המוחזר מן הגולגולת בעזרת חיישן פוטו-אלקטרי. רקמות שבהן זורם דם וגורם לחמצון התאים ייראו אדומות, ואילו רקמות ללא חמצון ייראו כחולות. המידע המתקבל מאפשר לנתח את מידת זרימת הדם המחמצן לאזור נתון במוח.

ניסויים ראשוניים בדקו קשרים בין מדד זה (כפי שנמדד באזור הקדמי) ובין מדדי ה- EEG. נמצא כי קיים קשר בין עלייה *(בתדירות) בגלי ביתא לעלייה בזרימת דם באזור הקדמי. תרגול נוירופידבק להגברת זרימת דם באזור הקדמי התבטא בעלייה ברורה ויציבה הן בזרימת הדם והן בשכיחות הופעת גלי ביתא.

 

כבר בראשית דרכו מסתמן יתרון לשימוש במדד זה. נראה כי למטופל קל יחסית ללמוד את הקשר בין פעילות קוגניטיבית מסוימת ובין המדידה. למשל, כאשר אדם מנסה לפתור בעיה במתמטיקה, יש עלייה בולטת בזרימת דם באזור. כמו כן קל יותר ללמוד שליטה בפעילות המוחית בעזרת מדד זה לעומת עבודה עם גלי מוח.

עפ זאת חסר עדיין מחקר המקשר את מכשיר ה HEG לטיפול בפוסט טראומה. הוידאו למטה מראה כיצד אנו עובדים עם המכשיר

 

 

 

 

By | 2017-06-01T19:03:02+00:00 יוני 28th, 2012|חרדה, למטופלים, למטפלים, למתעניינים, מדדים ומכשירים|סגור לתגובות על פוסט טראומה – מנגנונים מוחים ונוירופידבק.

About the Author: