סוגיות אתיות בביופידבק – יגאל גליקסמן

האתיקה המקצועית:

משמעות המילה אתיקה היא: "לעשות מה שנכון" כלומר להיות מעורב באותן התנהגויות הנכונות מבחינה מוסרית והמיועדות לשרת בצורה הטובה ביותר את הנזקקים לשרות (לקוחות, מטופלים, סטודנטים וכד'). אנו יודעים כי האתיקה המקצועית מהווה את אחת מאבני היסוד החשובות ביותר בכל אגודה מקצועית המכבדת את עצמה. קל יותר לקבוע חוקי התנהגות וכללי אתיקה מקצועית באיגוד שחבריו שייכים לאותה פרופסיה (כגון: משפטנים, רופאים, אחיות, פסיכולוגים וכד'). קיימת בעייתיות בקביעת חוקי התנהגות ואתיקה מקצועית באיגוד שחבריו באים מדיסציפלינות שונות והשייכים ברובם לאיגוד פרופסיונלי ייחודי אחר.

עקרונות אתיקה מהווים את הנורמה ההתנהגותית המקצועית שנקבעה על ידי כל איגוד מקצועי.

אחד הקשיים היישומיים הפרקטיים בהם נתקלים אנשי המקצוע מתמקד בשאלה כיצד להתמודד עם הדילמות האתיות המתעוררות במהלך העבודה הטיפולית. דילמה אתית היא למעשה כל קונטרוורסיה המערבת התלבטות בעקרונות המוסריים או באחריות כשיש לבחור בין שתי זהויות. Strifel 1986, Callahan 1988. הקושי היישומי הבולט ביותר עבור אנשי מקצוע טיפוליים ממוקד במיוחד בשאלה כיצד להתמודד עם דילמות אתיות כשהן מופיעות. למרבה הצער ישנם מטפלים שאינם מודעים לעצם המפגש שלהם עם הדילמה האתית. מכאן שרוב ההפרות האתיות נובעות במיוחד מחוסר מודעות של המטפלים למידת ההשפעה של התנהגותם או אי-התנהגותם האתית על המטופל. Corey, Corey & Callahan 1993, Lakin 1991.

אף אחד מן החוקים והעקרונות האתיים לא נותן פתרונות ספציפיים לשאלה כיצד להתנהג במצבים ספציפיים. כל אחד מהם מספק רק הכוונה כללית ונתון לפרשנויות שונות. שינויים בנסיבות גורמים באופן ישיר לצורך בשינויים בהתנהגות. חשוב להכיר בעובדה כי דילמה אתית קיימת לעיתים עוד לפני תחילת הטיפול. הבנת המאפיינים והמקורות של הדילמות האתיות מהווה חלק מאחריותו הבלעדית של המטפל. Lakin 1991, Pop & Vetter 1992.

התנהגות אתית אינה מולדת אלא נרכשת. רמת תיפקוד מנדטורית של אתיקה אינה מספקת, ודאי לא בתחום מולטי-דיסציפלינרי המיוצג על ידי המשוב הביולוגי.

רמות תיפקוד אתיות:

1.       הרמה המנדטורית או הרמה הנמוכה.

2.       הרמה האספירטורית או הרמה הגבוהה. Corey et al 1993, Striefel 1989 .

במסגרת הרמה המנדטורית המטפל פועל בהתאם לדרישות ולקריטריונים של החוק וכללי האתיקה של האיגוד המקצועי אליו הוא משתייך.

במסגרת הרמה האספירטורית המטפל פועל מעבר למינימום הנדרש על מנת לעשות את הטוב ביותר עבור המטופל, למרות שזה דורש יותר זמן ומאמץ. המטפל חושב גם מה תהיה השפעת הגישה שלו על המטופל ונדרש גם לעיון נוסף בחומר מקצועי רלוונטי, התייעצות עם גורמים מקצועיים מוסמכים נוספים וכד'. לדוגמא: הגיע מטופל לטיפול המשוב הביולוגי עקב כאבי ראש לאחר תאונת דרכים. המטופל הגיש באמצעות עו"ד תביעה לחברת הביטוח לקבלת פיצויים. המטפל קיבל זימון לבית המשפט באמצעות עורכי הדין של חברת הביטוח לשם מסירת אינפורמציה לחוות דעת. לפי הרמה המנדטורית יהיה על המטפל למסור את כל תוכן התיק לאחר קבלת אישור וויתור על סודיות מהמטופל. לעומת זאת הרמה האספירטורית מתנה את מסירת המידע רק לאחר:

1.       שהאינפורמציה בתיק נבדקה יסודית על מנת למנוע חשיפת מידע רגיש שאינו רלוונטי לתאונה.

2.       דיון בנושא עם המטופל ועורך דינו.

3.       ברור מידת חוקיות הזימון למשפט.

4.       ברור אפשרות של פגישה משותפת עם עורך הדין של המטופל אצל השופט לצורך דיון במידע רגיש שיתכן ואינו רלוונטי ואינו קשור למקרה.

מטפל מוסמך ומקצועי במשוב הביולוגי חייב לפעול ברמת תיפקוד אספירטורית של אתיקה. עליו לדעת את תחומי התמחותו ובאותה מידה להכיר בעובדה כי אינו מומחה בכל התחומים.

Corey et al 1993 המליצו על 5 עקרונות מוסריים עליהם יש לבסס עקרונות אתיים:

  1. NONMALEFICENCE – DO NO HARM.
  2. BENEFICENCE – PROMOTE THE GOOD.
  3. AUTONOMY – FOSTER SELF DETERMINATION AND AVOID PATERNALISM.
  4. JUSTICE – TREAT CLIENTS FAIRLY.
  5. FIDELITY – BE FAITHFUL AND KEEP YOUR PROMISES.

קיימים חמישה קווי יסוד עיקריים ובסיסיים להתנהגות אתית של מטפל במשוב ביולוגי:

1.       על המטפל להיות מודע ורגיש להבדל הייחודי והשונה הקיים אצל כל מטופל כגון: מין, גיל, רקע עדתי ותרבותי, השכלה, מצב כלכלי, מצב משפחתי, מקום מגורים, מספר מטפלים וטיפולים קודמים שהיו מעורבים באינדיקציה הטיפולית מבלי שהמטופל אכן סיים את התהליך הטיפולי וכד'.

2.       על המטפל להיות בעל ידע ומיומנויות רלוונטיים לתחום בו הוא מטפל. עליו להכיר את החוקים והסטנדרטים המקצועיים, להיות מעודכן באשר למידע מקצועי וכד'.

3.       על המטפל להיות בעל חשיבה והתנהגות מונעת. גרם של מניעה שווה לטונה של ריפוי.

4.       על המטפל להמצא בקשר מתמיד עם גורמי ייעוץ והדרכה מקצועיים רלוונטיים.

5.       בתי המשפט קבעו כי טיפול לא ניתן כלל אלא אם קיים תיעוד מקיף ומדויק המשקף את התהליך הטיפולי.


הסטטוס של המשוב הביולוגי בארץ עדיין לא מוגדר ולא ברור. למרות שהתחום מוכר על ידי משרד הבריאות כאקט טיפולי וקיים אפילו תימחור לכל טיפול אין הכרה באגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ולמשוב ביולוגי כגורם מכשיר ומסמיך.

אין עדיין חוק של המשוב הביולוגי.

בתי חולים ומסגרות טיפוליות אחרות של קופות החולים משלבים את המשוב הביולוגי במערך הטיפולי שלהם (בתשלום). קופות החולים מוכנות להעסיק מטפלים בתחום המשוב הביולוגי בתנאי שקיבלו אישור והסמכה של האגודה. המצב הקיים יוצר אי בהירות וגורם לאנשים לא מקצועיים ולא מוסמכים לעסוק במשוב ביולוגי.

קבלת טיפול מגורם לא מקצועי ולא מוסמך אינה רצויה לפחות מהסיבות הבאות: המטופל אינו מקבל את הטיפול המקצועי המתאים לו ולבעייתו. מטופל במשוב הביולוגי טופל ע"י גורם לא מוסמך, והטיפול לא הצליח. לגביו יצויין כי "טופל במשוב ביולוגי" ונמצאה השיטה כולה נפגעת.

יצירת תדמית לא טובה אצל המערכת הרפואית והציבורית.


לסיכום:

היום יותר מתמיד, חייב המטפל בכלל והמטפל במשוב הביולוגי בפרט להתייחס אל ההיבטים הרפואיים והאתיים בעבודתו הקלינית באופן הרציני ביותר.

לימודי המשך מהווים גורם משמעותי ביותר לצמיחה האישית והמקצועית של המטפל. בנוסף, קיים הצורך לקבל ייעוץ והדרכה שוטפים כדי לפתח ולשפר את המיומנויות המקצועיות לשם התמודדות אפקטיבית יותר עם נושאים בעיתיים וכדי להעריך בצורה ריאלית את רמת הסיכון הקיימת בפעילות הקלינית.

על המטפל מוטלת החובה והאחריות לטפל אך ורק באותן אינדיקציות טיפוליות שהכשרתו המקצועית, נסיונו האישי, הידע והמיומנויות שרכש מאפשרות.

BE NO MORE PASSIVELY ILL – RATHER BE ACTIVELY HEALTHY.

אל תהה יותר חולה פסימי, הייה בריא אקטיבי

מקורות:

  1. Brown. B New Mind New Body: Harper & Rowe N.Y 1974.
  2. Bennett et al 1990.
  3. Corey et al 1993. Issues and Ethics in the Helping Professions 4th ed Pacific Grove CA: Brooks/Cole.
  4. Green E. Conscious Control of Motor Units in a Tonic Muscle. Annual Journal of Phys. Med. 1971.
  5. Lakin M.Coping with Ethical Dilemmas in Psycho-therapy. New York Pergamon Press 1991.
  6. Lindsley DB and Sassaman 1938. Autonomic Activities and Brain Potentials, Associated with "Voluntary" Control. Journal of Neurophysiology 1 pag. 342-349.
  7. Pope. K.S. & Vetter, V.A (1992). Ethical Dilemmas Encountered by Members of the American Psychological Association. A National Survey. American Psychologist 47 (3) 411-397.
  8. Striefel 1992, 1993, 1994. Perspective on Ethics, (Journal of Biofeedback no. 17). Ethics and Risk Management in Professional Practice.
  9. Schwartz, M.S. & Striefel, S. (1987). A Pound of Prevention is Worth. A Ton of  Cure. Biofeedback Ethics. Biofeedback, 15 (3), 4-5.
By | 2017-06-01T19:03:07+00:00 יולי 6th, 2009|הכשרות לאנשי מקצוע, העשרה למטפלים, יחסים טיפוליים, למטפלים|סגור לתגובות על סוגיות אתיות בביופידבק – יגאל גליקסמן

About the Author: