כיצד ניתן לשלב מיינדפולנס יחד עם ביופידבק?

מבוסס על ספרה של Dr. Inna Khazan

The Clinical Handbook of Biofeedback: A Step-by-Step Guide for Training and Practice with Mindfulness

לוותר על הצורך בשליטה
לעיתים קרובות מגיעים מטופלים לטיפול ביופידבק מתוך רצון ללמוד כיצד לשלוט על חוויה לא נעימה.
במובנים רבים, הצורך הזה מובן בהחלט. קיימות דוגמאות רבות לכך שחיות ובני אדם מתפקדים טוב יותר מבחינה פיזית ונפשית כאשר קיימת תחושת שליטה.
הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לשלוט על התחושות הפנימיות שלנו, אשר משתנות ללא הרף. המעשים שלנו (כדוגמת אימון ביופידבק) עשויים לעזור לנו לבצע שינוי של אותן התחושות, אך לא לשלוט עליהן. מאמצינו לשלוט על התחושות הפנימיות עשויים להוביל להחמרה בבעיה ולא להקלה. תחשבו מה קורה לנו כשאנחנו מתאמצים לקבל שליטה. כמו בכל סוג אחר של מאמץ, מערכת העצבים הסימפתטית מתחילה לפעול, אך זה בדיוק ההפך ממה שאנחנו רוצים. בביופידבק אנחנו הרי מלמדים את המטופלים כיצד להפסיק את פעולתה של מערכת העצבים הסימפתטית ולהניע לפעולה את מערכת העצבים הפרה-סימפתטית. מכאן יוצא שאנחנו מקיימים מאבק חסר תכלית על מנת להשיג מטרה בלתי אפשרית.
המחשה לכך ניתן למצוא בניסוי של Daniel Wegner ועמיתיו מ-1997, בו הם ביקשו ממשתתפים לנסות להירגע בזמן פיתרון של מטלות קוגניטיביות מאומצות. הם גילו שהמוליכות החשמלית של העור התגברה בזמן פיתרון המטלות והייתה גבוהה באופן משמעותי מהמוליכות של משתתפים בקבוצת הביקורת אשר לא התבקשו להירגע בזמן ביצוע של אותן מטלות. דוגמא נוספת לכך ניתן למצוא בסדרת ניסויים שערכו Roy Baumeister ועמיתיו, מהם עלה כי הניסיון של אדם לשלוט בחוויה הרגשית שלו מוביל לירידה ברמות הגלוקוז בדם וביצוע ירוד במטלות קוגניטיביות. כך, מחקרים אלו ואחרים נוספים הראו למעשה שניסיונות עקרים לשלוט במה שלא ניתן לשלוט בו מרוקן אותנו ממשאבים.
עם זאת, יש להדגיש כי המהות של ביופידבק הינה שינוי. אנו לא מעוניינים לוותר על שיפור התפקוד ואנו לא מוותרים על שינוי. אנחנו רק מוותרים על הניסיון לשלוט במשהו שלא נמצא בשליטתנו, ואנו מנסים לרכז את המשאבים שברשותנו לטובת שליטה ושינוי במה שאפשר- בתגובות ובמעשים שלנו. אנחנו יכולים לשלוט בתגובות שלנו למחשבות ולרגשות, אך איננו יכולים לשלוט במחשבות וברגשות עצמן.

להשתחרר
המטופלים שלנו עובדים קשה על מנת להילחם בתחושות הקשות שהם חווים, כך שלרוב הם מגיעים למצב בו הם נתקעים במצב הסבל. ניתן להקביל זאת לחול טובעני. כאשר אדם נכנס לאזור של חול טובעני, התגובה האינסטינקטיבית שלו תהיה לנסות להרים את אחת מרגליו על מנת לצאת. תגובה זו תוביל לירידה בשטח הגוף שבא במגע עם החול וכך להגברת הלחץ עליו, דבר אשר יגרור שקיעה נוספת לתוכו. הדרך הטובה ביותר להיחלץ מחול טובעני הינה לשנות באיטיות את מנח הגוף למצב שכיבה, כך שאזור גדול יותר של הגוף יבוא במגע עם החול ולהפחתת הלחץ, מה שיוביל לציפה על פני החול, ואפשרות לדבש ברגליים עד ליציאה ממנו. עובדה נוספת על חול טובעני היא שהוא לא מסוכן כמו שאנשים חושבים, מכיוון שלעיתים רחוקות ניתן לטבוע בו.
התחושה של היתקעות בתוך הרגשות הקשים שחווים אנשים היא מאוד דומה. כאשר אדם חש רגש או תחושה גופנית קשה, התגובה האוטומטית היא לנסות להיאבק בה ולגרשה. אך המאמץ הזה גורם לו להתמקד בה יותר וכך להישאר בה "תקוע". כמו בחול הטובעני, הפיתרון הוא להיפתח כלפי התחושות הקשות, "לצוף" עליהן ובסופו של דבר להמשיך הלאה. גם כאן, רק לעיתים נדירות התחושות הקשות הן מסוכנות.
בעזרת מיינדפולנס, האדם יכול ללמוד כיצד לזהות את תגובת המאבק האוטומטי ולעצור לאותה למספיק זמן על מנת לבחור בתגובה אדפטיבית יותר.

לשנות את המטרה
הדרך להפסיק את הניסיונות העקרים לשלוט בתחושות היא לשנות את המטרה של הדרך בה אנו מגיבים. אם המטרה היא להפסיק להרגיש חרדה או להפסיק את הכאב, רוב הסיכויים שהתגובה שלנו עדיין תגרום למאבק ולהישארות עם החרדה או הכאב. אך אם המטרה תהיה להישאר עם החרדה תוך כדי התמקדות במה שחשוב באותו הרגע, החוויה של החרדה תשתנה. ואם המטרה תהיה לטפל בעצמך בגלל שאתה חש כאב, במקום להפסיק את הכאב, החוויה של הכאב תשתנה.
באופן מוזר, הפעולה שתנקוט בה בעקבות שינוי המטרה יכולה להיראות זהה לפעולה בה תנקוט לפי המטרה הישנה. אך עדיין התוצאה תהיה שונה. למשל כשחשים חרדה לפני העברת מצגת לאנשים, אם משתמשים בביופידבק על מנת לברוח מהחרדה, חלק גדול מהמשאבים המנטאליים הולכים לטובים עצירת החרדה. הנשימה עשויה להפוך להיות מלאת מאמץ ויגדל הסיכוי לנשימות יתר, כך שהחרדה עדיין תהיה נוכחת והאדם לא יתמקד במצגת שעליו להעביר. דרך אימון מיינדפולנס התגובה של האדם תהיה עדיין שימוש בביופידבק, אבל כאשר המטרה היא להשיב את האיזון למערכת הדם ולהתמקד במצגת. ברשימה הבאה, אני כוללת מספר דוגמאות לשינוי כוונות ביחס לאימון ביופידבק. במקום להשתמש בביופידבק על מנת לעצור או לברוח מרגשות או תחושות פיזיולוגיות, עזור למטופלים שלך להשתמש בביופידבק על מנת:
– לדאוג לעצמם בזמן מצוקה או סבל
– להשיב את מערכת הדם למצב של איזון
– להחזיר את מערכת העצבים למצב של איזון
– לאפשר לגוף להרגיש יותר שלו
– לאפשר למוח להתמקד ברגע העכשווי.
– לחוש נינוחות בזמן שמרגישים רע.

שפה בעלת minful
שפה בעלת mindful משחקת תפקיד חשוב בשינוי המטרה וקידום של שינוי פיזיולוגי. מוח האדם יוצר צימודים חזקים בין מילים לתגובות אוטומטיות מסוימות, כולל אלו של מערכת העצבים. בחירת מילים שונה יכולה להוות את ההבדל בין הפעלת מערכת העצבים הסימפתטית לבין הפעלת מערכת העצבים הפרה-סימפתטית. מילים כגון "שליטה", "מאמץ", "לנסות", "לעבוד", "קשה", "חייב" ו-"צריך" מקושרות יותר עם מערכת העצבים הסימפתטית, ואילו המילים "מאפשר", "מרשה", "הבה", "חסר מאמץ" מקושרות יותר עם מערכת העצבים הפרה-סימפתטית.

 

By | 2017-06-01T19:03:01+00:00 ספטמבר 19th, 2014|Sensor Enhanced Psychotherapy, למטפלים, פרקטיקה|סגור לתגובות על כיצד ניתן לשלב מיינדפולנס יחד עם ביופידבק?

About the Author: