הפרעות "חרדה נראית"

הפרעות "חרדה נראית" 2017-06-01T19:03:00+00:00

חרדה חברתית והפרעות "חרדה נראית" בטיפול משולב חיישנים

כחלק מהעבודה בביופידבק, המטופל המטפל מתבוננים ביחד בתגובותיו הפיזיולוגיות של המטופל המוצגות על המסך. לראשונה בחייו של המטופל (בדרך כלל), תחושותיו חשופות רגע אחר רגע – בפני המטפל והמטופל. כשהמטופל צופה בתחושות הפנימיות אשר מוצגות עתה במרחב הטיפולי, מופיעה תגובה למצב זה, ובהמשך תגובה לתגובה זו, וכן הלאה.

המטופל יכול להיות עד לאינטראקציה בין ההתנהגות הפיזיולוגית הראשונית (primary reaction) לתגובה שלו להתנהגות זו (secondary reaction) – על ידי כך שהוא צופה באופן שבו התגובה הביקורתית השניונית משמרת את מעגל הסטרס. כעת הקשב מתחלק בין התבוננות, מדידה וזכירה מחד, לבין חוויה מאידך. מצב זה מסייע ביצירת מרחק בריא בין העצמי לבין ההתנהגות הפיזיולוגית הבלתי מסתגלת. כלומר, חלוקת הקשב מאפשרת למטופל לאמץ מרחק רצוי מתחושות פנימיות שליליות תוך כדי שהוא חווה תחושות אלה במלואן. במדיטציה העוגן עשוי להיות הנשימה, תחושות ומחשבות – בתרגול ביופידבק מעקב אחר הגרף עשוי לשמש עוגן עוצמתי להשוואה בין התקדמותו לתחושות הפנימיות.

אם כך, הסשן הטיפולי הופל להיות זירה לחשיפה ל"אחר". תפקידו של האחר בתהליך הוויסות העצמי עלה לראשונה בכתביו של  וויניקוט ולאחר מכן אצל בולאס. ד"ר ארנון רולניק ועמיתים (2010) כתבו על התפיסה לפיה חרדה מבטאת יכולת נמוכה לוויסות עצמי, יכולת אשר מתפתחת באופן תקין במהלך הילדות תוך אינטראקציה עם האם/הדמות המטפלת. לינהאן (1993) כותבת כי אנשים עם בעיות רגשיות סובלים מקושי להתמודד עם העוצמה של הרגשות שלהם, וכי פתולוגיה נוצרת כאשר ההורים נכשלים בסיוע לילד בזיהוי ושיום רגשותיו ובוויסות עוררות והתמודדות עם מצוקה רגשית. טיפול באמצעות ביופידבק מספק הזדמנות לקבלת תיקוף ואמפתיה בהקשר של רכישת מיומנויות לוויסות עצמי.

במודלים הקלאסיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית והפסיכודינמיים, למידת קבלה מופנמת דרך הזדהות עם תגובתה של דמות משמעותית. בטיפול משולב חיישנים (Sensor Enhanced Therapy), המטפל מגיב באופן רגוע ומקבל כשמתגלה שהמטופל פוחד, חרד, נבוך, חסר תקוה וכו'. תוך כדי ההתבוננות המשותפת בתגובותיו של המטופל, המטפל יכול להציע לתת שם לחוויה של המטופל ולהתקדם בהסבר והבנה של העוררות הרגשית. המטפל יכול גם להציע הסבר לתהליך שהוביל לעוררות זו. לאחר מכן, ניתן להמשיך בהקניית כלים לוויסות עצמי.

בנוסף לעקרון של חשיפה ל"אחר", ניתן להשתמש בסשן לחשיפה התנהגותית. מאפיין מרכזי בחלק מהפרעות החרדה הינו הפחד מכך שאנשים אחרים ייראו את הסימפטומים של החרדה. לדוגמה, בחרדה חברתית הפחד ממבוכה מתמקד בהיבטים מסוימים של ההצגה של האדם כמו סומק והזעה, ואילו בהפרעת פאניקה קיים פחד חזק שאחרים יבחינו בהתרחשותו של התקף החרדה. בסיטואציות אחרות, אנשים מתביישים שייראו את החרדה שלהם – למשל, בהצגה מול קהל, או בחרדת ביצוע בתחום המיני. המיקוד בעצמי מוגבר בסיטואציות אלו, מה שמגביר את העוררות, עד שהאדם מתחיל להיות חרד מלהיות חרד.

הסמקה היא דוגמה טובה לשימוש בחיישנים בטיפול הפרעות חרדה, משום שהסשן עצמו עלול לעורר מצב אנלוגי להסמקה של המטופל. הרבה פעמים הרגע שבו המטפל שם לב לעלייה בעוררות של המטופל במדד מסוים גורם להגברה של הסטרס. זהו מצב דומה להסמקה, משום שבשני המצבים המטופל מודע לכך שהתגובה הפנימית שלו נראית לעין. זהו סוג מיוחד של חשיפה אשר פחות אפשרית בטיפולים מבוססי חשיפה אחרים. כמו בחשיפה רגילה, הסיטואציה מאפשרת למטופל להתעמת עם הפחד שלו וללמוד שהוא מסוגל להתמודד עם הבושה/מבוכה/חוסר נוחות.

חרדת ביצוע ועוד תחת "חרדה נראית"

עשויה להופיע בתחום המיני, כמו גם בסיטואציות נוספות אשר דורשות "ביצוע" – כמו בתחום הבימתי (זמרים, שחקנים, נגנים) והאקדמי (מרצים). המשותף הוא שאלו סיטואציות שמאפשרות לצופה מן הצד "לראות את ההתרגשות" של האדם המבצע. לכך נוספים גמגום שנובע מלחץ (או פחד מגמגום), פחד מהסמקה וקול רועד, וכן חרדה מפני מצב של בלק-אאוט. כמו כן, הזעה בידיים עשויה לעורר בושה ומבוכה והימנעות מלחיצת ידיים לאנשים מתוך חוסר נוחות שיבחינו בהתרגשותו של האדם.

הסרטון הבא דן בגישה המשולבת לביופידבק – שילוב ביופידבק עם הגישה הקוגניטיבית. ד"ר ארנון רולניק מדבר על ההשפעה של הקוגניציה על התגובות הפסיכופיזיולוגיות. כפי שמוסבר בסרטון, תופעה זו הינה מעין "תופעת לוואי" אשר נצפתה בשדה העבודה הקלינית עם מטופלים. הסרטון מסביר כיצד גרף הביופידבק עצמו, או החשיפה שלו לעיני אנשים נוספים (למשל, המטפל), מתפקד כגורם המייצר תגובה פסיכופיזיולוגית של סטרס. זהו הבסיס המחשבתי לקבוצת ההפרעות שארנון מתאר כ "הפרעות חרדה נראית" ולתפקיד הרחב של סנסורים בטיפול פסיכולוגי.

ריכוז מאמרים בנושא הפרעות "חרדה נראית"

חווית ה "רואים לי" בטיפול

מתי יהיה קל יותר לאדם להרגע ולשלוט בגופו – כאשר הוא לבד או כאשר הוא בנוכחות מטפל. התשובה שהיינו רוצים ...
להמשך קריאה

על "שאלה מביכה" בפרופיל הפסיכופיזיולוגי, ועל רבין "כאיש מסמיק" וגם מילה על דרווין

אחת ההדגמות המובילות של מטפלי ביופידבק הוא להגיד למטופל "האם אתה מוכן לשאלה מביכה?" (המטפל החכם, אגב, לעולם לא ישאל ...
להמשך קריאה

על הצורך לבנות פרופיל פסיכופיזיולוגי חדש – התגובתיות למצבים בין אישים

הרבה נכתב על הפרופיל הפסיכופיזיולוגי. ועם זאת רבים מאיתנו מרגישים חוסר נחת עימו. חלקית משום שהפרופיל מיועד למכשירים רב ערוצים ...
להמשך קריאה